מובילים את החקלאות

מלבד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה אשר מסייעים לכל חקלאי באשר הוא חקלאי, מטפלת ההתאחדות בסוגיות מורכבות, תוך שמירה על זכויות כלל החקלאים מול רשויות השלטון והיא אחראית להצעות חוק בתחום החקלאות בכלל ובתחום העובדים הזרים ומשק המים בפרט. ההתאחדות מעניקה ייעוץ ושירותים לחבריה ולחקלאים רבים אחרים במגוון תחומים ומלווה אותם לאורך שנים בשורה של תחומים המשפיעים על המגזר בין היתר:

1. הובלת המאבק במכסות המים לחקלאים
2. הובלת המאבק בתיקון 27 לחוק המים
3. הגדלת מכסת העובדים הזרים
4. הובלת ביטול הפטור מהגבלים עסקיים לכל מי שאינו חקלאי אמיתי
5. ההתאחדות הציפה לראשונה את השיח הציבורי סביב נושא פער התיווך והייתה הראשונה והדומיננטית בקידום המאבק בצמצומו:

• ניסחנו את הצעת החוק המקורית לפיקוח על פערי התיווך (פ/2838/19). הצעה אשר עברה בקריאה טרומית בכנסת ה-19 באמצעות ח"כ זבולון כלפה.
• על בסיס הצעה זו הוגשו עשרות הצעות מטעם חברי כנסת בכנסת ה-20 (איציק שמולי, עמר בר לב, חיים ילין, איציק וקנין ועוד).
• עשרות ח"כים הגישו וחתמו על הצעות חוק המועתקות מהצעת החוק שלנו לסימון תוצרת ישראלית ברשתות השיווק ופיקוח/פרסום פערי תיווך.
• יזמנו עשרות ידיעות וכתבות המציגות את הפער בין המחיר שמקבל החקלאי לבין המחיר שמשלם הצרכן.
• ייצרנו שיח ציבורי חדש שהעביר את האחריות למחירי התוצרת, מהחקלאים לרשתות השיווק.
• מובילי דעה החלו להתייחס לחשיבות התוצרת המקומית – אמירות שופטים בתכניות בישול ומאמר של אייל שני בעיתון.
• עמוד הפייסבוק של ההתאחדות הפך לגדול והמשפיע ביותר בעשייה החקלאית – מ-1000 לייקים ללמעלה מ-61,000, פי 6 ממספר החקלאים.
• החשיפה הממוצעת לפוסט צמחה ב-365% ושיעור מעורבות הגולשים הוכפל, עם עד מיליון צופים לפוסטים החזקים ביותר ומעורבות של עשרות אלפים.
• הפכנו את המכירות הישירות ושווקי האיכרים לתופעה טרנדית ונצרכת, כך שמשרד החקלאות גיבש תכנית לתמיכה ברשויות מקומיות לשווקי איכרים.
• משרדי הכלכלה והחקלאות אישרו סימון פירות וירקות בתו "מיוצר בישראל".
• שרי החקלאות והאוצר חייבו את המשווקים והסיטונאים הגדולים לדווח לוועדה ייעודית על אופן קביעת מחירי התוצרת והרווח מהמכירות.
• יו"ר ההתאחדות נבחר בין 100 המשפיעים של כלכליסט בתחום המזון: "העלה למודעות הציבור את הרווחיות העודפת של הקמעונאים ממחירי הירקות הפירות".

6. המאבק להגדלת ההוצאות המוכרות בניכוי – ההתאחדות הגישה לממשלה עבודת ניתוח מקצועית כלכלית, אשר שולמה מכספי ההתאחדות ונכתבה על ידי חברה המוסכמת על משרד הכלכלה ונאבקה לאורך שנים להגדלת הסכום המותר לניכוי והצליחה להגדיל את הסכום במאות שקלים וממשיכה להילחם על ההפרש שאינו הוסכם עד כה.
7. מובילים את המאבק בהפחתת האגרות על עובדים זרים. יזמנו וניסחנו את הצעת החוק להפחתת האגרות וההיטלים על רישום ורישוי עובדים זרים.
8. מס המעסיקים – התאחדות האיכרים הובילה את המאבק לביטול מס המעסיקים. בין אם בהסברה לשרים וחברי כנסת ובין אם במאבקים ויוזמות בוועדות הכנסת ובתקשורת.
9. פירוק מתחם תימורים – התאחדות האיכרים מובילה את המלחמה בריכוזיות בענף החקלאות ואחראית להוצאתו של רמי לוי ממתחם תימורים: בעקבות מספר תלונות שהגשנו לרשות ההגבלים העסקיים כנגד רמי לוי ויינות ביתן, הכריחה הרשות את רמי לוי להתנתק מביכורי שדה דרום (מתחם תימורים) של משפחת שבע וקבוצת נטו, הנחשבת לסיטונאית החקלאות הדומיננטית כיום בישראל. וההערכה היא שרשות ההגבלים תחייב את יינות ביתן לצאת אף היא בעקבות רכישת מגה.
10. תלונה נוספת לרשות ההגבלים עסקיים, כנגד רמי לוי וביכורי שדה דרום– הגשנו תלונה לרשות ההגבלים העסקיים, כנגד רמי לוי וביכורי שדה דרום. התלונה מתייחסת להסדרים אותם מכתיבים רמי לוי וביכורי שדה דרום, לחקלאים, בכל הנוגע לסחר ושימוש במשטחים וארגזים המשמשים להובלת תוצרת חקלאית.
11. ההתאחדות הובילה את המאבק במכסות המים לחקלאיםוהשיגה פשרה מול המדינה בדמות "הלוואות מים".
12. נקודות זיכוי לעובדים זרים– ההתאחדות הובילה את המאבק להחזרת נקודות הזיכוי ממס לעובדים זרים בחקלאות. זאת באמצעות דיונים שיזמנו בכנסת ובאמצעות הבג"צ שהגישה הסתדרות העובדים החדשה כנציגת העובדים, לבקשתנו.
13. הובלנו למהלך עם קק"ל בחינת רכישות של אדמות חקלאיות שמוצעות למכירה להימנותא (חברת בת של קק"ל) במקום לגורמים זרים.
14. הובלנו את המאבק במחירי ביטוח בריאות לעובדים זרים מול הממונה על הביטוח וקופות החולים.
15. טבענו את המושג "טרור חקלאי"

התאחדות האיכרים פועלת באופן אינטנסיבי ויום יומי, מול כל הגורמים הקשורים בטיפול בפשיעה החקלאית על מנת לאתר את הכשלים המערכתיים באכיפת ומיגור התופעה המכונה בפינו טרור חקלאי וכן, פועלים להגברת האמון בין החקלאים למערכות האכיפה.

בהיבט המשפטי:

• יצרנו שיתוף פעולה עם חוקרים – במעמד מול שופטים הזמנו חקלאים לשבת באולם
• בעקבות המלצה שלנו שרת המשפטים הנחתה את מערכת המשפט לערוך השתלמויות לשופטים על המשמעויות של הפשיעה החקלאית.
• יזמנו וניסחנו את חוק החמרת הענישה
• רתמנו את היחידה להסדר מותנה לריכוז מאמץ בעבירות הפשיעה החקלאית
• יזמנו את הצעת החוק לפיצוי נפגעי פשיעה חקלאית – הצעת חוק שתאפשר לחקלאים לבטח את עצמם מפני נזקי הטרור החקלאי באמצעות קנ"ט.
• לאחר עבודה של מספר שנים מול כל ממשלות ישראל, ביולי 2023 נעשה תיקון בחוק העונשין ולראשונה הוגדרה עבירת גביית דמי החסות בספר החוקים הישראלי. החוק מגדיר את העבירה בשתי דרגות חומרה. הראשונה, גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקתו של הקורבן ללא איום. השנייה, מתייחסת לגביית דמי חסות תוך שימוש באיום. בנוסף, החוק קבוע כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים עונש מינימום של שש שנות מאסר על העבירה. מעבר לכך, בית המשפט יהיה רשאי לחלט את רכושם של חשודים עוד בטרם הרשעה.
• חוק סימון תוצרת ארץ מקור – לאחר מאבק ממושך של כ- 8 שנים, הצלחנו לאשר בוועדת הכלכלה של הכנסת את חוק סימון תוצרת ארץ מקור. כך, בחודש יולי 2023 עבר בכנסת תיקון לחוק הגנת הצרכן, במסגרתו מחוייבים העוסקים במכירה קמעונית לסמן בשילוט בולט ובצמוד למחיר את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת. חובת הסימון תחול על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ותחייב גם בפלטפורמות המכירה המקוונות חודשיים לאחר יישומה בנקודות המכירה הקמעוניות הפיזיות, 24.2.24. חובת הסימון תחול גם על תוצרת חקלאית הנארזת בנקודות השיווק. חובת הסימון בנקודות המכירה הקמעוניות תיאכף על ידי פקחי הרשות להגנת הצרכן.

בהיבט הבטחוני/משטרתי:

• טיפול נקודתי בפניות חקלאים בתלונות ותיקים שנסגרו – שת"פ עם מערך החקירות של משמר הגבול
• מפגשים בשטח בין חקלאים לבין אנשי משמר הגבול
• הרצאות בכל הקורסים וההשתלמויות של משמר הגבול במסגרת ביה"ס למערך היישובים

16. הובלנו את כניסת החקלאים לתחום הקנאביס הרפואי ופתיחת הייצוא
17. הובלנו את המאבק לסגירת מועצת הצמחים
18. נלחמים באופן שוטף ועקבי בפתיחת הייבוא והורדת מכסים.
19. ייצוא– יזמנו מפגשי סקירה והדרכה על מערך כלי הסיוע של משרד הכלכלה והתעשייה עבור יצואנים בענף החקלאות.
20. ההתאחדות פעלה ופועלת לתיקון חוק ההתיישבות והתאמתו לרוח הזמן.
21. מעודדת לימודי חקלאות– התאחדות האיכרים מעניקה פעם בשנה מלגות לסטודנטים שלומדים מקצועות מתחום החקלאות.
22. התאחדות האיכרים היא הגורם שעומד מול המנהל האזרחי בכל הקשור לעובדים הפלסטינים – פתיחת השערים, מעברים אישורי נהיגה ועבודה, התאמת ההקצאות והחרגת החקלאות בזמני סגרים.
23. הובלנו את ביטול תוספת דמי מחלה לעובדים זרים – המעסיקים בענף החקלאות אשר מעסיקים עובדים פלסטינים, נדרשו להעביר למת"ש, בנוסף לסכומים המגיעים לעובד בגין עבודתו, גם הפרשות בגין 2.5% משכרו של העובד לקרן מחלה. עם חתימת ההסכם הקיבוצי החדש ב- 2015 וביטול קרן המחלה והצמדת הזכות לדין, התייתר הצורך בהעברת הסכומים הללו למת"ש.
24. פעלנו להפחתת מס הקנייה על טרקטור משא חקלאי המונע בבנזין מ-30% ל-12%
25. התאחדות האיכרים מובילה את המאבק לפתיחת שוק סיטונאי חדש.
26. התאחדות האיכרים הובילה במשך שנים את תיקון חוק עידוד השקעות הון לחקלאות הן באופן אישי והן תחת ארגוני המעסיקים בנשיאות המגזר העסקי.
27. התאחדות האיכרים פעלה להחרגת ענף החקלאות להעסיק קצין בטיחות באופן סדיר מתקנות התעבורה.
28. ההתאחדות פועלת באופן רציף לסיכול העזים שמונחתות על הענף חדשות לבקרים, לדוגמת הטלת מע"מ על פירות וירקות, הגדלת היטלי ההפקה וכו'.
29. התאחדות האיכרים ליוותה את מהלך תיקון החוק להגנת הצרכן. החוק מחייב את כלל העסקים לסמן את ארץ המקור של התוצרת החקלאית ובכך יוצר שקיפות מלאה לצרכנים מהיכן מגיעה התוצרת החקלאית שאינה ארוזה (בתפזורת). בדומה למוצרים אחרים בשוק, הצרכנים הישראלים יוכלו לדעת האם הירקות והפירות הנמכרים בתפזורת הינם תוצרת ישראל או תוצרת חוץ.